זלץ נ' מנהלת ליגת העל בכדורסל לגברים (2002)בע"מ ואח'

פסק דין

התובע קנה כרטיסים למשחק הגמר בכדורסל, שהתקיים באולם הספורט רוממה בחיפה ביום 13/6/13. התובע קנה את הכרטיסים עבורו ועבור בנו בן השמונה, אך כשהגיע לאולם התברר לו כי אחד המקומות: שער 1, שורה 2, כסא 48 אינו קיים. התובע טען כי איש מהסדרנים במקום לא סייע לו, ובסופו של דבר הוא ובנו עזבו את האולם במפח נפש. עוגמת הנפש גברה כשהתברר שלא די בהצטרפות הנסיבות שמשחק הגמר מתקיים בחיפה ושמשתתפת בו קבוצה עירונית, אלא שזו גם ניצחה.

רק הנתבעת מס' 1 הגישה כתב הגנה, בו הטילה את האחריות על הנתבעת מס' 2 ועל אולם הספורט, ורק בדיון, הצטרף נציג הנתבעת מס' 2 לכתב ההגנה, הנתבעת מס' 1 חזרה בה מגלגול האחריות לפתחה של הנתבעת מס' 2, ועמדה על אחריות אולם הספורט כמו גם על טענותיה כלפי התובע על גובה הנזק הנתבע.

בדיון הוסיף כל אחד מהצדדים טענות, שלא הועלו קודם לכן. כך התובע סיפר כי לא קנה את הכרטיסים ישירות מהנתבעת מס' 2 אלא מאדם אחר באמצעות אתר יד 2, יום לפני המשחק ובמחיר גבוה בהרבה (ללא הוכחות). עוד סיפר כי מאחר ולא היו לו מקומות צמודים לו ולבנו אלא בשני שערים צמודים, שורה מעל שורה ובמרחק 20 כסאות, הגיע מוקדם על מנת לנסות ולהחליף את המקומות למקומות סמוכים.

נציג הנתבעת 1 הוסיף כי היו כרטיסים למכירה באתר ובקופה הן לאוהדי מכבי חיפה, והן כרטיסים שלא נמכרו להם, ועוד כי למנכ"ל הנתבעת מס' 1 היו כרטיסים רבים בכיס, וכי הוא וסדרנים רבים מטעמו היו באולם ויכלו לסייע בכל פניה, אלא שזו לא נעשתה.

נציג הנתבעת מס' 2, שכזכור לא הגיש כתב הגנה, אישר כי אין כסא מס' 48, אך טען כי המפה נמסרה לו מהאולם, ושם מופיע הכסא (לא הוצגה כל אסמכתא).

נראה כי כל אחד מהצדדים שיפר את טענותיו לפי טענות חברו, אך השתכנעתי כי הנתבעת מס' 2 מכרה כרטיס למקום שלא היה, ולתובע נגרמה עגמת נפש משמעותית מאחר ולא קיבל מענה בזמן המשחק. אני דוחה את הטענה לפיה התובע לא עשה די על מנת לקבל מענה, בהיותה לא סבירה, שכן התובע אדם בעל כושר ביטוי, שהחזיק כרטיסים למשחק, היה מלווה בבנו הקטן, ואין להאמין שהיה מוותר בקלות, לו היה סבור שיש עוד מה לעשות.

אני דוחה גם את הטענה לפיה הנזק הינו בגין כרטיס אחד בלבד, מאחר ולתובע או לבנו היה מקום, וקובעת כי התובע לא יכול היה לנצל מקום אחד, לא להשאיר את בנו לבד באולם ולא לשלוח אותו החוצה. אם היה דבר מה שניתן היה לעשות במקרה על מנת לחסוך את המקרה, היה על הנתבעים להוכיח כי עשו זאת.

הסיכום הינו כי אני מקבלת את גירסת התובע לאופן קרות האירועים ומעריכה את נזקיו ונזקי בנו הקטין, אשר הוא מוסמך לתבוע בשמו, בסך 2,320 ₪ (פי ארבעה ממחיר הכרטיסים שאבדו).

הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו את הסכום לתובע בצירוף הוצאות משפט בסך 250 ₪.

סכום פסק הדין בסך 2,570 ₪ ישולם תוך 30 יום.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: